<h1>רבינו ירוחם ני"ז ח"ח</h1>
<h2>דף ל:</h2>
ועוד פשוט וכל זה להשתמש בצונן כגון לחתוך בו אתרוג וכיוצא בו ובסכין שאין בה גומות אבל להשתמש בחמין או שיש בה גומות צריך לבון או הגעלה כדאיתא בפסחים [ל' ע"ב] מגעיל להו וקתיהו ברותחין ובכלי ראשון, ובתוספתא [ע"ז פ"ט ה"ב] מלבנן באור, קתיהו בטינא ופרזילהו בנורא. ופר"ת וסכין של גוים צריך לבון דבלעא איסורא אבל בחמץ בפסח דבלע התר די בהגעלה. וי"א שאין חלוק ביניה' לבד סכין שיש בו גומות צריך לבון בין גדול בין קטן ושאין בו גומות צריך הגעלה. ובירושלמי [סוף ע"ז] חולק כי בסכין גדולה שהגוי צולה בה לפעמים בשר ה"ל תשמישו על ידי האור וצריך לבון והלבון שיהיו ניצוצות מנתזין ממנו, וסכין קטן בהגעלה. וכתב הריב"ם וסכינין ישנים הנלקחין מהגוים צריכין לבון כי לפעמים הגוי מתקן בו הנר של חלב או צולה בו בשר והוה ליה תשמישו על ידי האור, ופר"ת דלא חיישינן לכל זה ואפילו דמתרמי הכי די בהגעלה, זולתי אם ירצה הישראל להשתמש בו ע"י האור שאז צריך לבון. ויש מי שאומר שצריך הגעלה וצריך לבון קצת כדרך שמשתמש בו הגוי ע"י האור שהוחם הסכין בתשמישו, כך צריך ללבנו עתה לפלוט מה שבלע, וכן כתב הרא"ש.
